השתטחות על קבר הרשב"י
החיד"א בספרו "מורה באצבע" כותב: יום ל"ג בעומר ירבה שמחה לכבוד רשב"י זי"ע כי הוא יום ההילולא דיליה ונודע שרצונו הוא שנשמח ביום זה. ויש מי שנוהג לעשות הלימוד בליל ל"ג בעומר בעשרה, ללמוד שבחי רשב"י המפוזרים בזוהר ואידרא זוטא והוא מנהג יפה.
בעל עטרת זקנים על שלחן ערוך כתב מנהג ארץ ישראל שנוהגים לילך על קבר רשב"י ז"ל ובנו רבי אליעזר ז"ל ביום ל"ג בעומר.
גם בעל "הערוך השלחן" כתב, הלולא דרשב"י בארץ ישראל מרבים בתפילה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש ואומרים שנסתלק ביום זה, וגם יצא מהמערה ביום זה.
(אור"ח ס' תצג)
רבי יוסף קארו מחבר השלחן ערוך חגג על קברו של רשב"י את חג הסוכות עם תלמידיו הם הקיפו את הציונים הקדושים בארבעת המינים ולמדו זוהר.
(ספר מגיד מישרים פ"א)
וכן הרה"ק רבי אלעזר אזכרי ז"ל כותב בהקדמה לספרו "חרדים" אמר המחבר בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רשב"י ועוסקים באמרותיו, אמרות טהורות כדרכנו פעמיים בשנה מעת לעת ומפקידה לפקדה, שם ישבנו גם בכינו צעקנו במרירות לבנו ויתכו כמים שאגותינו.
(הקדמה לספר חרדים)
מובא בזוהר ח"ב י"ד, כי התנא רבי אבא תלמידו של רשב"י היה נוהג לבוא לקברו וללמוד שם מדברי תורתו. גם רבי חייא רבה תלמיד רשב"י עלה למירן לקבר רבו נשק את האדמה הקדושה שזכתה להטמין את גופו הקדוש של רבי שמעון, רבי חייא רבה אמר שם "אור קדוש שהאיר פני תבל" בזכותו מתקיים העולם, רבי שמעון! אור המאיר! זיו העולם." וכן רבי יהושע בן לוי מצא את אליהו העומד על מערתו של רבי שמעון בר יוחאי.
(סנהדרין צ"ח)
מסופר גם שאחד מתלמידיו שכח את תלמודו הלך למערת רבו ובכה שם על צרתו כשנרדם תוך בכי נתגלה אליו רבו ר' שמעון ואמר לו כשתזרוק בי שלשה צרורות אבוא! כשהתעורר הלך התלמיד לפותר חלומות וביקש שיפתור לו חלומו אמר לו, "אם על כל מה שאתה לומד תחזור שלוש פעמים ישאר למודך בידך ולא תשכחנו עוד" נהג התלמיד כך, ולמדו נשאר בידו כפי שרמז לו רבו בחלום.
(קהלת רבה י' פ"י)
האריז"ל הגיע במיוחד ממצרים להשתטח על קבר רבו בל"ג בעומר.
(שו"ע או"ח תקל"ג ושם בשערי תשובה)
