דיני ערב פסח
דיני ערב פסח
השכמה – משכימים לבית הכנסת בערב פסח כדי שיגמור סעודתו קודם ד' שעות, ואין אומרים מזמור לתודה עד לאחר הפסח (סי' תכ"ט ס"ב משנ"ב ס"ק יב')
תענית בכורים – הבכורים מתענים בין אם הוא בכור מאב או מאם זכר לנס שנצלו ממכת בכורות (טושו"ע סי' ת"ע סעי' א)
בכור קטן האב מתענה תחת בנו, ואם גם האב בכור י"א שאמו תתענה (שם רמ"א סעי' ב')
נוהגין להפסיק התענית ע"י סעודת מצווה כגון ברית או סיום מסכת (מ"ב שם ס"ק י') וראוי שיאכל בסעודת הסיום עצמו (שו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' מ"ה) ועדיף שיאכל שם שיעור ככותבת או שישתה מלוא לוגמיו (תשובות והנהגות ח"ב או"ח סי' ר"י).
שריפת החמץ – אין לבטל ולהפקיר את החמת לפני שריפתו, כי צריך לקיים מצוות ביעור בשריפה בחמץ שלו ( סי' תל"ד רמ"א סעי' ב').
יזהר לבטל החמץ לפני סוף זמן שריפת החמץ, כי כשמגיע שעה ו' כבר נאסר בהנאה ואינו ברשותו לבטלו (סי' תל"ד סעי' ב').
אע"פ שכבר בדק כיסי בגדיו בשעת בדיקת החמץ יחזור לנערם בשעת הביעור, שמא הכניס בהם חמץ ממה שאכן אחר הבדיקה (מ"ב תל"ג סקמ"ז).
תזכורת – הפרשת חלה מהמצות מ 1.200 ק"ג חייב להפריש ללא ברכה, (וראוי להפריש מספק גם בפחות מזה שמא היה צירוף סל במאפיה וכדומה) ובברכה לגר"ח 1.670 ק"ג, לחזו"א 2.250 ק"ג (אם מערב מצות באריזה אחת מב' אריזות, ראוי להיוועץ ברב שמא עכשיו נתחייב בחלה ושלא יפריש מהפטור על החיוב או להיפך וכדומה).
ינקה היטב השקית הטלית והתפילין והמגבעת וכן הארנק והטלפון והפלפון והביפר שמונחים על השולחן במשך השנה,
כיסי בגדיו מה שלבש בימים האחרונים ובשבת הגדול
הזמירות והברכונים שאי אפשר לנקותם יצניע
שינים לפני סוף זמן ינקה ויצחצח את שיניו היטב, ואם יש לו סתימות או כתרים לא יאכל 24 שעות קודם חמץ חם או חריף ולפני סוף זמן יגעיל את פיו ע"י מים מכלי שני בחום הכי גבוה שיכול לסבול, ובפלטה או שינים תותבות יגעילם ע"י עירוי מכלי ראשון, (או שיפגום ע"י שריה חצי שעה בחומץ ואח"כ ישרה חצי שעה בכלי עם שליש מים ושתי שליש מלח הגרש"ז)
טבעות הנשים ינקה היטב בחריצים כי מתעסקות במזון ויערה עליהם מכלי ראשון,
בשואב אבק מצוי חמץ בשקית, ינקה השקית ועדיף להחליפו.
איסור מלאכה – קודם חצות תלוי במנהג המקום, ומקום שנהגו לא לעשות אין עושים אף בצנעה (שו"ע סי' תס"ח סעי' ג)
לאחר חצות אסור בכל מקום והעושה מלאכה משמתין אותו, ואינו רואה סימן ברכה ( סי' תס"ח סעי' ב').
מלאכה המותרת בחוה"מ מותר לעשות אחר חצות מ"ב תס"ח ס"ק ז')
תספורת לאחר חצות מותר רק ע"י גוי
ציפורנים יטול קודם חצות ואם שכח או לא היה יכול מותר לאחר חצות (שם ס"ק ה')
צחצוח המנעלים נחלקו האחרונים ולכן עדיף שיצחצח קודם חצות
תיקון בגדים לצורך המועד מותר (שם ס"ק ח')
אסור לאכול מצה בערב פסח - וכבר כתב הרמב"ם (חו"מ פ"ו הי"ב) "מי שאכל מצה בערב פסח מכים אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו". זמן האיסור מעלות השחר, ומותר לקטנים שאין בהם דעת להבין סיפור יציאת מצרים. יש שנהגו שלא לאכול מצה מר"ח ניסן, לבני חו"ל – נוהגים למעט באכילת מצא ביום א' כדי לאוכלו בסדר יום ב' לתיאבון (רמ"א סי' תע"א ב' ומ"ב ס"ק י"ב ושו"ע הרב סעי' י"א).
מרור בער"פ - יש נוהגין לא לאוכלו כדי לאוכלו בלילה לתיאבון (ס' תע"א סעי' ב' ברמ"א ושו"ע הרב) והמ"ב (בס"ק ט"ו) כתב "ואין למנהג זה טעם.
אחר שעה עשירית - אסור לאכול פת, אף למקל לאכול עד אז מצה עשירה, ומותר לאכול בשר, דגים וביצים, ירקות ופירות חיים ומבושלים, ויזהר לא למלאות עצמו בזה כדי שיאכל מצה לתיאבון (מ"ב סי' תע"א ס"ק ג' ד')
יין משעה עשירית – אין לשתות משום שסועד הלב, אבל מעט או הרבה מותר, לפי שמועט ואין סועד הלב ורוב של שתי כוסות של רביעית גם כן מותר משום שגורר תאוות האכילה, וביניהם אסור, ועכ"פ לא ישתה הרבה פן ישבע או ישתכר והכל לפי טבעו (מ"ב סי' תע"א ס"ק ו' ז' וב"ה) ומיץ ענבים דינו לעניין זה כיין (מצות מצווה פי"ב הע' ע"ט).
שינת הקטנים – ירבה בשנתם כדי שישאלו, של"ה מס' פסחים, מהרי"ל).
