הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל המפורסם בספרו הגדול נודע-ביהודה שכהן בקהלת פראג ישב לו בליל בדיקת חמץ, סגור בחדרו על התורה ועל העבודה. ובדממת ליל ערב פסח נשמע קול שקידתו. סמוך לחצות הלילה, נשמע פתאום קול צעדיהם של המון מתפרע הולכים ומתקרבים לביתו של הרב. והנה הם מגיעים כבר על יד הבית. צמרמורת אחזה את הרב ובין רגע תפס את משמעות הדברים, עלילת דם על היהודים בערב פסח. אבל יושב בשמים ישחק. ומיד נצנץ רעיון במחשבתו לגשת אל ארון הספרים, ומיד נתגלה לו צלוחית מלאה דם, ששונאי ישראל החביאו בעת שאנשי הבית לא שמו לב ועתה מתכוננים להעליל על הגאון זצ"ל שהוא משתמש בדם לצורך מצותיו, ועלילה זו פירושה עלילת דם על כל קהלת פראג.
מה עושים כאן? המצב רציני ביותר, הגוים המתפרעים צמאי דם דופקים כבר על הדלת, כאן דרוש לעשות משהו כהרף עין, חיי קהילה שלמים תלויים עתה בסכנה גדולה. הדפיקות בדלת מתרבות ומתחזקות. ומיהר הרב ויקח את צלוחית הדם ושתה כולו, ועוד הספיק לשטוף את הצלוחית ולשתות את מימי השטיפה, ובזריזות העמידה במקום שהעמדוה מקודם. ואז ניגש לפתוח את הדלת, ובבת צחוק על שפתו שאלם לבקשתם. ובמקום לענות על שאלתו, נגש מיד ההמון המשתולל לארון הספרים, לפנה שהעמידו שמה את צלוחית הדם, ולהפתעתם הגדולה לא נמצא בה אף טיפת דם. מאוכזבים וחפויי ראש השתמטו אחד אחד, מתוך השתוממות על נפלאות ה' השומר ומציל את עמו ישראל. אחרי שהסכנה עברה הקיא הגאון זצ"ל את כל הדם שבלע בצער וכאב, בידעו שבכך מנע אסון מכל היהודים בקהלת פראג.
