ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם וכו'.
והרבו המפרשים לדקדק בפסוק זה שהתחיל בלשון יחיד והמשיך בל' רבים, לפניכם. וכן מה פירוש היום (ועוד הרי נאמר לפני הר גריזים ועיבל) ולמה בברכה כתב אשר וקללה אם. ומה הל' אנכי.
ונראה לי להסביר בדרך דרוש דברים אקטואלים לתחלת אלול כי פסוק זה רומז על חודש אלול כי נוטריקון של ראה ראשית אלול התבונן כי אנכי לרמז על אנכי ה' אלקיך.
ולשון אנכי ולא אני ביאר במלבי"ם באנכי ה' אלקיך כי אנכי כונתו על קירבה יותר, בחודש אלול כן ישנה קרבה יותר לזכות בברכה.
ומשל למה הדבר דומה למלך שבא יום אחד לעיר וכל מי שרוצה יכול לבוא לבקש בקשתו בכל עניניו, ודאי שכולם ירוצו.
וזה מה שכתב לפניכם ראה כל יחיד עד כמה גדולה האפשרות להתקרב לבורא כי הנה אנכי נותן לפניכם לפני כל כלל ישראל אפשרות ברכה וקללה א"כ הזמן ראוי מאד לתשובה, ולכן כתב אשר לומר על הזמן כי הוא זמן אשר מסוגל לברכה והקללה הוא ממילא אם לא תשמעו.
ולכן כתב היום על תקופה זו היום בחודש אלול. (וחודש אלול רמוז בכתובים בברכה וקללה - אל מצות ה' אלוקיכם הרי בברכה, ובקללה - אם לא תשמעו אל, ובתחילתו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וגם באל מצות ה' אלוקיכם. הרי שרמוז ארבע פעמים, פעם בתחילה בברכה וקללה, פעם בברכה, ופעמים בקללה).
כתוב בילקוט שמעוני תחילת פ' ראה "ברכה וקללה למה נאמר, לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המוות נלך באיזהו מהן שנרצה, ת"ל ובחרת בחיים משל לאדם שהיה יושב על פרשת דרכים וכו'" עי"ש. ובפירוש הספורנו - הביטה וראה שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב כי אמנם אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות כי הברכה היא הצלחה יותר מן המספיק על צד היותר טוב, והקללה הוא מארה מחסרת שלא יושג המספיק ושניהם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו.
אנו נצבים בס"ד לפני חודש אלול, וידוע לכולם כי חודש זה נתייחד לחשבון הנפש ותשובה, ומקור הדבר בטור סימן תקפ"א, "תניא בפרקי רבי אליעזר בראש חדש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה, והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר עלה אלקים בתרועה וכו' לכן התקינו חכמינו ז"ל שיהיו תוקעין בראש חדש אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו (עמוס ג' ו') וכדי לערבב השטן". ובספר קצור ש"ע כתב, ומן אז הוקדשו ימים אלו לימי רצון.
וידוע כי ר"ת של אלול הוא אני לדודי ודודי לי, כי הזמן הוא זמן של קרבה לבורא עולם, והזמן מסוגל לתשובה, וצריכים לנצל זמן יקר זה, משל למלך שבא ליום אחד לעיר והכריז כי כל הרוצה יכול לבוא ולבקש בקשתו בכל עניני ודאי שכולם יעשו מאמצים להגיע למלך.
פרשת ראה נקראת לפני ראש חודש אלול, ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם.
והרבו המפרשים לדקדק בפסוק זה, שהתחיל בלשון יחיד והמשיך בלשון רבים לפניכם, וכן מה פירוש היום, ולמה כתב בברכה אשר ובקללה אם, ומדוע כתב אנכי ולא אני.
ונראה לי לומר בדרך דרוש דברים אקטואלים לתחלת אלול כי פסוק זה רומז על חודש אלול כי נוטריקון של ראה ראשית אלול הגיע זאת אומרת התבונן במעשיך, כי אנכי לרמז על אנכי ה' אלקיך, ולשון אנכי ולא אני ביאר במלבי"ם בפסוק אנכי ה' אלקיך כי אנכי כונתו על קירבה יותר, כי בחודש אלול ישנה קרבה יותר לזכות בברכה, וזה מה שכתב לפניכם ראה כל יחיד עד כמה גדולה האפשרות להתקרב לבורא כי הנה אנכי נותן לפניכם לפני כל כלל ישראל אפשרות ברכה וקללה, והזמן ראוי מאד לתשובה.
ולכן כתב אשר לומר על הזמן כי הוא זמן אשר מסוגל לברכה, זמן של אני לדודי ודודי לי, ובקללה כתב אם כי הקללה תלויה בתנאי ממילא אם לא תשמעו, ולכן כתב היום על תקופה זו היום בחודש אלול.
הגאון מוילנא מפרש את הפסוק ראה אתה היחיד ראה לעצמך ולא תשגיח על אחרים אם הם צדיקים או רשעים ח"ו, אנכי אהי' לך לעזר להתגבר על היצה"ר, נותן תמיד בכל יום ואפילו מי שהיה בתחילה רשע יוכל עוד לבחור דרך הטוב. לפניכם, הבחירה מונח לפניכם ואין אני מכריח אתכם היום לא תירא מהעבירות שעשית עד הנה כי בע"ת כקטן שנולד דמי. הח"ח פירש את לשון היום על עוה"ז כי אם אדם חוטא מיד נבראת רוח טומאה המקיפה אותו והיא מוכנה להפרע ממנו לאחר מותו, ובקיימו את התורה מושפעת עליו ברכה והיא משפיעה גם בעוה"ז וגם בעוה"ב.
כתוב בזוהר הקדוש על הפסוק (דברים כא יג) "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" זהו חודש אלול, וביאר האר"י ז"ל את אביה זה הקב"ה ואת אמה כנסת ישראל. הכונה בדבריו את מה שחטא כנגד הקב"ה ואת מה שחטא נגד ישראל בין אדם לחבירו או מה שהזיק לכלל בעבירותיו, ונראה כדברי הזוהר שהרי הקדמונים פירשו את פ' כי תצא על המלחמה כנגד היצה"ר, א"כ מתאים ההמשך ובכתה את אביה, שהכונה לחודש אלול זמן המיועד למלחמת היצר ולתשובה.
שואלים מדוע נאמר בכתה את אביה ואמה ירח ימים ולא חודש, ובבעל הטורים ביאר "ירח ימים - ולא אמר חדש, לומר לך מה הירח אורו פגום כנגד אור השמש אף גויה מאוסה היא כנגד בת ישראל", ועפ"ז נראה לבאר כי שהזוהר פירש פסוק זה על חודש אלול בא הכתוב לרמוז שאדם צריך לתקן פגמיו במיוחד בחודש אלול המסוגל לתיקון נפשנו.
