כתב במטה אפרים [תקפ"א ו] נוהגין במדינות אלו מר"ח אלול ואילך עד שמיני עצרת ועד בכלל, לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור כ"ז בתהילים לדוד ה' אורי וישעי, ופירש שם ב"אלף למטה" דיסוד מנהג זה על פי מדרש שו"ט אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ ואח"כ "כי יצפנני בסוכה", שהוא רמז לסוכות.
אבל עדיין צריך להבין מדוע אומרים מזמור זה בחודש אלול[1], ונראה כי כדי להגיע למצב שנחוש כי ה' אורי וישעי צריכים הכנה וימי חודש אלול הם ימי הכנה לר"ה יוכ"פ וסוכות.
כתב בספר חיי אדם [כלל קלח'], אף שהתשובה טובה בכל עת מ"מ חודש אלול הוא מובחר ומוכן יותר שמקובל תשובתו משאר ימות השנה, לפי שימים אלו הם ימי רצון מעת נבחרנו לעם, שכשחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות בי"ז בתמוז ואח"ז עלה משה בהר והתפלל ואמר לו הקב"ה פסל לך ונתרצה ליתן לו לוחות שניות, ואז עלה בר"ח אלול ונשתהה שם עד יוכ"פ שהיה גמר כפרה, ואיתא ב"תנא דבי אליהו" ישראל היו נוהגים כל אותם הימים צום ותענית ויום אחרון שבכולם דהיינו בי' בתשרי גזרו תענית ולנו בתענית, ולפיכך נקבע אותו יום דהיינו יום הכפורים לכפרה לעולם, ולפי שהיו ימים אלו ימי רצון מאז, ולכן בכל שנה ושנה מתעורר עוד הרחמים למעלה והם ימי רצון ולפי שכשעלה משה תקעו בשופר במחנה להודיע לישראל שלא יטעו עוד, לכן גם אנחנו נוהגים לתקוע בשופר בכל יום מר"ח אלול.
וכתב הרב קוטלר במשנת ר' אהרון, אל לנו לשכוח כי ימים אלו הם ימים של אושר גדול לאדם ימים בהם נפתחים שערי רחמים וחסד, כמו שנאמר בתפלת יום הכפורים: [2] "הפותח שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו" וכתב על כך, הרי דנפתחים השערים, ומתפשטת אורה מיוחדת להאיר עיני האדם ואילו נתנה רשות לעין לראות הרי היה רואה שערי אורה ושמחה, ובגדר "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" וזהו שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהילים י"ט ט') עי"ש.
תהילים כ"ז אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה' וכו' [3]. מובא בילקוט בתהילים, א"ל הקב"ה דוד בתחלה אתה אומר אחת שאלתי ואח"כ אתה שואל כמה שאלות לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, א"ל רבש"ע ממך למדתי לא יהא העבד שווה לרבו, בתחלה אמרת ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה ואח"כ פתחת להם מצות הרבה שנאמר ללכת בכל דרכיו לאהבה אותו, לעבוד את וכו' לשמור מצותיו, הוי דיו לעבד שיהא כרבו.
וצריך להבין מה הדמיון בין שאלת דוד לשאלת הקב"ה [4].
באור החיים פרשת עקב י' י"ב נאמר, ועתה ישראל מה וגו' כי אם ליראה וגו', כוונת הכתוב היא על זה הדרך, לפי שיש שתי הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות, והם זו למעלה מזו, א' הוא היראה, ולמעלה ממנו האהבה, ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה, וטעם הדבר הוא לפי שהיראה תסובב אתכם ללכת בכל דרכיו, כי הירא לא יחדל מיראתו אפילו באחת מאלף שעליו לעשות, ולא זו בלבד מגיעתו אלא עוד לו ולאהבה אותו. הרי שהיראה היא פתח ליכנס לשער האהבה, ולזה כשאמר הכתוב מה ה' שואל כי אם ליראה דקדק לומר ועתה, פירוש מה שהוא שואל ליראה הוא "עתה", בזמן הזה שאתה בא לישא עול האלקות, אבל אין זה התכלית מה שחפץ ממנו עשות אלא שזה יעמידנו בדרך האהבה, עי"ש.
ונראה לבאר שכן בקשת דוד המלך, שהקב"ה יתן לו את האפשרות לשבת בבית ה' שלא יהיה טרוד במלחמות, ואז ישתדל להתדבק בה' לראות בנעימות תורת ה', ולבקר בהיכלו, [5] פי' המצודות, לדרוש בהיכלו בדבר מצות ה', ובפסוק ו' ועתה ירום ראשי על אויבי, זה כמו ועתה מה ה' שואל ממך כי אם ליראה, כפי שפירש האו"ח עכשיו אני מבקש רק יראה אבל היא תביא לאהבה, כן אנכי מבקש רק שבתי בבית ה' שתביא לכך שלא ילחמו בי כמש"כ המצודות, וזה יביא אותו לזבוח זבחי תרועה אשירה ואזמרה לה' ואת פניך ה' אבקש, וזה יביא אותו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
לפ"ז מבואר מה שכתוב במדרש ממך למדתי, לא יהא העבד שוה לרבו כשם שאתה דורש מעַמְך ישראל לעשות פעולה שתביא לאהבה, כן רצוני ללכת ברצונך לעשות פעולה שתביא אותי לקרבתך שעתה אשב בבית ה' ואשתדל שם להגיע מכח בית ה' להגיע לאהבה במדריגה גבוהה, כמש"כ לראות בנועם ה'.
ועפ"ז מבואר יותר מדוע אומרים מזמור זה בחודש אלול מאחר ודוד המלך משתוקק לשבת בבית ד' ולא להיות טרוד במלחמות ומכח זה לזכות לאת פניך אבקש והזמן הראוי ביותר לזה הוא חודש הרחמים תקופה של אני לדודי ודודי לי.
בבעל הטורים פר' נצבים פרק ל' פסוק ו' כתב "לולא" האמנתי וכו' שנאמר במזמור כ"ז בתהילים אותיות אלול שמאלול ואילך חרדתי נגד ה', א"כ לפ"ז מובן עוד למה אומרים מזמור זה בחודש אלול.
אלול אנו אומרים נוטריקון אני לדודי ודודי לי ויש להבין הרי שמות החודשים באו עם ישראל מבבל א"כ מה החשיבות של המלה אלול הרי לא נכתב בתורה רק הגיע מבבל, ונראה לי דהנה התרגום מפרש בפרשת שלח בפסוק שלח לך אנשים ויתורו את וכו' ויתורו ואללון זאת אומרת שבארמית שהיתה מדוברת בבבל קראו לחודש אלול ואלול פירושו ויתורו כלומר לחודש אלול קראו ויתורו הכונה שצריכים בתקופה זו לבדוק את מעשי בני אדם כמו שתרים את הארץ כן יש צורך לתור אחרי כל מעשי האדם, א"כ שמות החודשים לא נקבעו סתם אלא יש להם משמעות, א"כ שייך לעשות נוטריקון, א"כ יתכן שכשנקבע השם אלול נקבע שם זה גם מתוך כונה זו שיעשה מזה נוטריקון. אני ד' רופאך.
[1] ומצאתי מפני שנאמר בו "לולא האמנתי לראות", לולא הם אותיות אלול. [2] וצריך להבין הרי כל השנה ישנה מדת הרחמים, ולפי מה שפירש כי מתפשטת אורה מיוחדת וגו' מבואר כי זה שערי אורה ושמחה. [3] ראיתי שואלים, למה כתוב בתחילה אחת שאלתי ואח"כ אותה אבקש, מה ההבדל ביניהם וביארו כי שאלתי פירושו דבר מועט ואבקש, הרבה, כמו הרבה כסף, ונ"ל שהרי אבקש לשון עתיד ופירושו כי דוד המלך שאל דבר מועט שיש בקיימו לעתיד דבר מרובה, שיש בו לחזות בנועם ה' יתכן וזה כבר אהבת ה'. [4] הלא היראה היא מחובת קיום מצות, וודאי אדם יר"ש גדול ישפיע עליו לקיים את כל התורה וימשיך לעלות למדת אהבה כמש"כ האוה"ח. [5] לבקר בהיכלו נראה סתירה שקודם אמר ששואל לשבת בבית ה'.
