הלכות חול המועד
שמחת הרגל: חייב אדם להיות שמח וטוב לב, הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים אליו, ושמחה זו הוא מצוות עשה מן התורה שנאמר "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך" וגם חול המועד הוא בכלל מועד לעניין שמחה. כיצד? האנשים בזמן הבית אוכלין בשר שלמים וכיום אין יוצאין ידי שמחה אלא ביין, אבל בשר אין חובה לאכול, ומ"מ מצוה יש גם באכילת בשר. הקטנים – נותן להם קליות ואגוזים: הנשים : קונה להן בגדים ותכשיטים כפי ממונו – ואם אין לו יקנה להם לעל הפחות נעלים חדשות לכבוד י"ט (רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט הכ"ב ושו"ע סי' תקכ"ט סעי' ב' ומ"ב סקט"ו-ט"ז וביה"ל, ושו"ע הרב סי' תקכ"ט סעי' ו') הגרש"ז השיב לשואל שלאו דווקא בגדים ואם רוצה כלי שימושי כגון מיקסר אף אם לא משתמשת כמו בי"ט יכול לקיים מצוותו בזה (שולחן שלמה סי' תקכ"ט הערה ה')
סוג היין: לכתחילה ראוי לשתות כל יום מימי חוה"מ יין לפי שרבים מהאחורנים סוברים שצריך דווקא יין המשכר ומשמח ואין יוצאים במיץ ענבים, (מקראי קדש ח"ב והגר"מ פינשטיין, ועוד) ורק מי שיין קשה עליו יכול להשתמש במיץ ענשים, אולם יש חולקים והגרש"ז השיב לשואל שהוא עצמו שותה מיץ ענבים שכיוון ששמח בזה הרינו מקיים מצוות שמחת יו"ט (שולחן שלמה סי' תקכ"ט הערה ו')
השיעור: רביעית בכל יום (קובץ מבקשי תורה סי' ק"ו בשם הגרי"ש אלישיב) בשש"כ ח"ב פס"ו הע' ד' מסתפק אם די בכל שהוא או כמלוא לוגמיו או רביעית
חייב להאכיל: לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניים ומי שאינו מאכיל ומשקה לעניים ומרי נפש אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו (סי' תקכ"ט ומ"ב סקי"ז ) הקב"ה ציוה לשמח אביונים בחגים, זה עבור שמחת העשיר שרצה שישמח, והרי אין לו שמחה שלמה – כי לא תתייאש מן הפורעניות (מס' אבות) ופן יבוא עליו (פורענות), לכך ציוה ליתן צדקה, וכעת שמובטח מהפורעניות (ממעשה הצדקה) יהיה לו שמחה שלמה (הגהות חכמת שלמה סי' תקכ"ט על השו"ע)
שתי סעודות: אף שאין חיוב לאכול פת דוקא, מ"מ לכתחילה מצוה להשוותו ליו"ט ולקבוע שתי סעודות על הפת אחת בלילה ואחת ביום (מ"ב, תק"ל סק"א ושעה"צ סק"ה ו')
כסות נקייה: ילבש בחו"מ, ומהרי"ל הבגד של שבת (ח"א כלל ק"ו סוסי' א') מפה: המנהג שמונח השולחן כביו"ט (ערוך השולחן סי' תק"ל סעי' א').
שכח יעלה ויבוא: בברכת המזון קודם שאמר ב"בונה ירושלים" חוזר ל"יעלה ויבוא" וממשיך על הסדר: ואם סיים "בונה ברחמיו" ולא התחיל הטוב והמטיב אומר הברכה המיוחדת ואינו חותם: ואם התחיל הטוב והמטיב אינו חוזר (סי' קפ"ח סעי' ז' ס"ק כ"ב כ"ז וב"ה)
בתפילה: (גם במעריב) קודם שהזכיר את השם חוזר ל"יעלה ויבוא" וממשיך כסדר, ואם אמר השם יסיים "למדני חוקיך" וחוזר ל"יעלה ויבוא": סיים הברכה יאמר במקומו וממשיך "מודים", ואם התחיל "מודים" קודם שעקר רגליו חוזר לרצה, לאחר שעקר רגליו מתפלל שוב שמונה עשרה. (סי' ת"צ סעי' ב' ומ"ב סק"ג, סי' תכ"ב סעי' א' ומ"ב סק"ה)
הקבלת פני רבו: חייב להקביל פני רבו ברגל (רמב"ם הל' ת"ת פ"ה הל"ז) בזמן הזה שאין ביהמ"ק קיים י"א שאין חיוב, ומ"מ נכון לעשות כן לעשות כן (שערי תשובה סי' תקכ"ט מהנודע ביהודה מ"ת סי' צ"ד) וי"א שגם בזמננו יש חיוב (שדה חמד כללים מערכת ח' כלל ק') וביערות דבש ח"א דרשה י"ב "ברגל חייב מהתורה לעלות לעזרה ובזמן הזה החיוב לקבל תמורתו פני ת"ח שהוא כעין פני השכינה". והכף החיים בסי' תקכ"ט באות ל"ד בשם החיד"א "עתה שאין ביהמ"ק קיים חייבים לקבל בני הרב שהוא כמקבל בני שכינה, זכר לחיוב ראיה"
הלכות חול המועד עקרות הן ואין למדין זה מזה (מו"ק דף י"ב ע"א) שאין לומר כשם שזו מותרת כך זו מותרת ובכלל צריכים לברוח מפני היתרים כאלו שיש בהם זלזול מועד (ערוה"ש סי' תקמ"ד סעי' ז')
הוצאות חוה"מ: "כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מהוצאות שבת וי"ט וראשי חודשים וחול המועד... (מ"ב סי' תי"ט סק"א בשם פסיקתא) המכבד את המועדות ומוציא הוצאות לשם שמים להתענג באכילה ושתיה זוכה בכפלים (האר"י)
פסח כשר ושמח
