מרבים בתפילה ובצדקה בערב ראש חודש
מרבים בתפילה ובנתינת צדקה בערב ראש חודש אלול (שער יששכר מאמר חודש אלול; מט"א סג).
הטעם: לפי שביום כ"ט אב, שהוא ערב ראש חודש אלול, נתרצה הקדוש ברוך הוא למחול לישראל על עוון העגל, ואמר למשה לפסול לוחות שניות (שער יששכר שם).
יש להרבות בלימוד תורה
בחודש אלול יש להרבות בלימוד תורה יתר על שאר ימות השנה (כלבו).
הטעם: שכן בשמואל (א, ג, יד) נאמר: "אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה", ודרשו חז"ל (ראש השנה יח, א): "בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בדברי תורה". ואפילו עוון חילול ה', שאינו מתכפר לא בתשובה ולא ביום הכיפורים ולא ביסורים עד שימות, מכל מקום בתורה הוא מתכפר (שע"ת שער ד אות טז).
תענית דיבור
רבים ושלמים מקבלים עליהם בלי נדר שלא לדבר שום שיחת חולין מראש חודש אלול ועד לסיום הימים הנוראים (יסוד ושורש העבודה שער המים פ"ד).
הטעם: כי אין דבר בעולם לטהרת הנפש כמו בלימת פיו משיחה בטילה (יסו"ה שם).
טעם נוסף: יש בזה תועלת גדולה מאוד לכוונת התפילה שלא יבלבלוהו מחשבות זרות (יסו"ה שם).
טעם נוסף: על הפסוק "האומנם אלם צדק תדברון" דרשו חז"ל: מה אומנתו של אדם בעולם הזה ישים עצמו כאילם, שעל ידי כן הוא משומר מכל נזק. ואמנם קשה לנהוג כן בקביעות, אכן בימים הנוראים הקדושים בודאי נכון להתנהג במידה הקדושה הזו. וכך נהג רבי יצחק בלאזר זצ"ל (אב"ד פטרבורג) שמראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים היה משים עצמו כאילם כעצת חז"ל (חובת השמירה לבעל הח"ח פ"י אות י"ב).
טעם נוסף: ישנם אנשי מעשה שנוהגים להתענות באותם ארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים (מטה אפרים תקפ"א סק"ב). ועיין משנה ברורה (סימן תקע"א סק"ב) שכתב בשם ספר אחד ("ראש הגבעה"), שכשאדם רוצה להתנדב תענית, טוב יותר שיקבל תענית דיבור מאשר תענית מאכילה. וכן כתב הגר"א באגרתו, שצריך האדם לייסר עצמו לא בתעניות וסיגופים כי אם ברסן פיו ובתאוותיו, וזוהי התשובה (ע"פ הרו"ח בחובת השמירה שם, ובשמירת הלשון שער התבונה פ"ב).
אמירת עשרה מזמורי תהלים
החל מראש חודש אלול ואילך, בכל יום מימות החול, יש נוהגים לומר בציבור לאחר התפילה עשרה מזמורי תהלים (מטה אפרים סימן תקפא אות ח, הובא במ"ב שם ס"ק יג ובכה"ח שם ס"ק כב).
הטעם: על ידי כך משלימים את אמירת כל ספר תהלים פעמיים לפני ראש השנה. בספר תהלים יש מאה וחמישים פרקים, ובקריאתו פעמיים - נאמרים שלוש מאות פרקי תהלים, כמניין "כפר" (מטה אפרים שם).
טעם נוסף: ראשי התיבות של המלים: "ויאמרו לאמר אשירה לה'" הם "אלול", לרמוז שבחודש אלול יש להרבות באמירת פרקי תהלים שהם שירות ותשבחות לבורא עולם (לקוטי מהרי"ח).
השולח מכתב לחברו
השולח מכתב לחברו מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, צריך להוסיף דברי איחולים שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להכתב ולהחתם בספר חיים טובים (מהרי"ל; באר היטב סימן תקפא ס"ק י).
הטעם: ראשי התיבות של המלים (שמות יח, ז): "וישאלו איש לרעהו לשלום" הם "אלול", לרמוז שבחודש אלול מבקש איש על רעהו לשלום (לקוטי מהרי"ח ח"ג דף נו).
אין מברכים את "ברכת החודש" לפני חודש תשרי
נהוג שלא לומר את ברכת החודש בשבת שלפני ראש חודש תשרי (מגן אברהם סימן תיז, א; לבוש סימן תקפא).
הטעם: משום שנאמר (תהלים פא, ד): "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", ודרשו חז"ל (ראש השנה ח, א): "איזהו חג שהחודש (הלבנה) מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה". משום כך אין מכריזים על בוא חודש תשרי כדי שיהיה מכוסה (מגן אברהם שם, לבוש שם).
טעם נוסף: משום שמהות ברכת החודש היא הכרזה והודעה מתי יחול ראש חודש. לכן בשבת שלפני ראש חודש תשרי אין צורך בהכרזה מתי יחול ראש חודש, משום שכולם יודעים זאת, שכן ראש חודש תשרי הוא גם ראש השנה (שער הציון סימן תיז ס"ק ב).
טעם נוסף: כדי לערבב ולבלבל את השטן שלא ידע מתי חל ראש השנה (מחזור ויטרי).
טעם נוסף: שכן אם נאמר ברכת החודש, הנוסח יהיה: "ראש חודש וראש השנה יהיה ביום... ", וכדי שלא לשנות מנוסח ברכת החודש של שאר חודשי השנה, לכן אין אומרים כלל ברכת החודש (ערוך השולחן תיז, ט).
טעם נוסף: משום שראש חודש תשרי אינו נקרא בשם "ראש חודש", אלא בשם "ראש השנה" (ערוך השולחן שם).
תקיעת שופר בחודש אלול
נוהגים לתקוע בשופר, מראש חודש אלול עד ערב ראש השנה, כי בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה, עלה אלי ההרה והעבירו שופר בכל המחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד בעבודה זרה והקב"ה נתעלה באות ושופר שנאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" (תהילים מז) ולכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בשופר מר"ח אלול בכל שנה ושנה כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה כנאמר(עמוס ג): אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו (פרקי דרבי אליעזר).
אמירת מזמור "לדוד ה' אורי"
נוהגים לומר מר"ח אלול עד שמיני עצרת בשחרית ובערבית את המזמור "לדוד ד' אורי" לפי המדרש: "ה' אורי" בראש השנה שהוא יום הדין שנאמר והוציא כאור צדקך ומשפטך בצהרים (תהלים לז) וישעי ביום הכפורים, "כי יצפינני בסכו" – סוכות (מדרש שוחר טוב).
טעם נוסף: במזמור זה נאמר: "לולא האמנתי... "- "לולא" אותיות: אלול (אוצר כל מנהגי ישורון סימן ס).
טעם נוסף: לפי שבמזמור זה יש שלוש עשרה שמות הוי - ה כנגד שלוש עשרה מידות של רחמים הנאמרים בחודש אלול (פנים יפות ויקרא טז, כא).
טעם נוסף: במזמור זה נאמר: "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח". "זאת" בגמטריה 408, כמנין: צום, קול, ממון, שהם תשובה, תפילה וצדקה, אשר בכוחם להעביר את רוע הגזירה, כנאמר בתפילות הימים הנוראים (הליכות עולם סימן תקפא סעיף י).
בדיקת תפילין והמזוזות
אנשי מעשה נוהגין לבדוק בחודש הזה תפילין ומזוזות שלהן וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצות יתקנו (מטה אפרים תקפא י).
מלוקט מספר שערי אורה ומספר הלכה וטעמיה
