בתהילים מזמור כז, אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, בילקוט שמעוני, א"ל הקב"ה דוד בתחלה אתה אומר אחת שאלתי ואח"כ אתה שואל כמה שאלות שנאמר שבתי בבית ה' א"ל רבש"ע ממך למדתי לא יהא העבד שוה לרבו בתחלה אמרת ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה ואח"כ פתחת להם מצות הרבה שנאמר ללכת בכל דרכיו, הוי דיו לעבד שיהא כרבו.
ויש להבין מה תשובתו של דוד ממך למדתי עתה יקשה גם על הקב"ה שאמר בקשה אחת ואח"כ אמר להם מצוות הרבה. ועוד מה טענת דוד לא יהא העבד שוה לרבו, יתכן ולא יהא שוה לרבו.
ומצאתי באור החיים פרשת עקב י' י"ב על הפסוק ועתה ישראל מה וגו' וטעם הדבר הוא לפי שהיראה תסובב אתכם ללכת בכל דרכיו, כי היראה לא יחדל מיראתו אפילו באחת מאלף שעליו לעשות, ולא זו בלבד מגיעתו אלא עוד לו ולאהבה אותו הרי שהיראה הוא פתח ליכנס לשער האהבה, ולזה כשאמר הכתוב מה ה' שואל כי אם ליראה, דקדק לומר ועתה, פירוש מה שהוא שואל ליראה הוא עתה, בזמן הזה שאתה בא לישא עול האלקות, אבל אין זה תכלית מה שחפץ ממנו עשות, אלא שזה יעמידנו בגדר האהבה. הרי שביאר שהיראה מביאה לידי אהבה, ולקיום כל התורה.
ואם כן יש לבאר כי בקשת דוד אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה', כי לימוד התורה יהיה בו סגולה למצב של לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, כשם שהטביע הקב"ה בנפש האדם שיראת ה' מביאה לידי האהבה כן לימוד התורה יביא לכל המדרגות האלה.
ומובן על פי זה מה שטען הקב"ה לדוד אתה אומר אחת ואח"כ מבקש הרבה, כי שבתי בבית ה' עדיין לא הביא ללחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ואמר לו ממך למדתי שהטבעת ביראה שמביאה לאהבה.
וזה מה שאמר דוד לא יהא העבד שוה לרבו הרי ממך למדתי כיצד לדבר ולבקש, לבקש את השורש המביא לענפים ולפרט מה הם השאיפות שלו.
וזה מה שאמר דוד דיו לעבד שיהא כרבו, רצוני כרצונך להגיע לאהבתך והאם לא יהא העבד שוה לרבו, להגיע לתכלית על ידי למוד התורה, (אבל לפי זה נצטרך לומר שעד דוד המלך לא היתה בתורה סגולה זו וזה לא נראה).
ובטעם הדבר שאומרים מזמור כ"ז בחודש אלול נאמר במדרש שוחר טוב היות ולדוד ה' אורי זה ר"ה וישעי זה יו"כ ואח"כ כי יצפנני בסוכו, אבל א"כ למה אומרים מזמור זה כבר בחודש אלול.
ונראה כי כדי להגיע למטרה נכספת זו אנו זקוקים להיות דבוקים בה', והזמן המתאים הוא ביותר חודש אלול ומזמור זה סובב על הדביקות בה' ובישועת ה', וע"י זה זוכים לר"ה של אורי ויוכ"פ ישעי וסוכות.
ויתכן עוד כי זה בגדר דורשין בהלכות החג שלשים יום לפני החג כי האדם צריך להכין עצמו.
שבתי בבית ה' כל ימי חיי
מזמור כ"ז בתהילים, אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו. מובא בילקוט שמעוני שהקב"ה אמר לדוד תחילה אתה אומר אחת שאלתי מאת ד' ואח"כ אתה מבקש עוד לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו, אמר לו דוד ממך למדתי שכתוב בתורתך מה ד' אלקיך דורש ממך כי אם ליראה את ה' ואח"כ אתה אומר ללכת בכל דרכיו לאהבה את ד' ולדבקה בו.
ולכאורה יש להבין מה הויכוח, הרי אם האדם ירא שמים זה גורר אחריו שילך בדרכיו עד שידבק בו ויאהבו, וכמש"כ שם האור החיים, עי"ש. וכמו כן היושב בבית ה' ועוסק בתורה זוכה לראות בנועם ה' ולבקר בהיכלו (עי' בפירוש).
אלא נראה לבאר כי זה ביקש דוד המלך כשם שהטבעת בבריאה שהירא ה', היראה מביאה להליכה בדרכיו ולאהבה ולדבקה בו, כן כח עסק התורה יביא לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי כל ענן ההתעלות הוא מתנה מאת ה'.
ולבקר בהיכלו, מבארים כי הכונה שתמיד נשאר במצב של לבקר, כי האדם מתפעל תחילה ממקום חדש אבל אח"כ מתרגל ובקשתו שישאר תמיד ברושם הראשון.
