א. השוכר בית בחו"ל פחות מל' יום פטור ממזוזה.
ב. באר"י, השוכר והשואל, חייב מיד, אמנם הדר בפונדק [מלון] פטור, ונחלקו הפוסקים מה מגדירו לפונדק, ולכן השוכר מקום שאין בו מזוזה, או שיש בה מזוזה שכשרותה מפוקפקת, עליו לברר האם צורת החדר, הפתח, והגדרת המקום מחייבו בקביעת מזוזה, והאם רשאי לשהות במקום בלי מזוזה, או שבשהותו מבטל חיוב.
ג. שוכר חדר במלון, וכן כל מקום שמשכירים לפי מיטות פטור ממזוזה. בצימרים יש מקום יותר להקל מאשר בדירות.
ד. מקומות שאינם חיוב גמור, כגון מחמת הגודל שאינו ד' על ד' ממש[1] , וכן מקומות שחיובם מוטל בספק [2], רשאי להיות שם[3]. וכן חדרים שיש בהם ג'קוזי וכדו'.
ה. בכל האופנים שחייב במזוזה ואין שם מזוזה, ישנם כמה עצות לכך[4], ויעשה שאלת חכם.
ו. במידה ויקבע מזוזה יש אופנים שיאסר עליו אח"כ להסירו, ולכן יברר לפני שמניחו.
[1] שיעור ד' אמות להחזו"א 2.31 2.31 X ולהגר"ח נאה 1.92 1.92 X. [2] אבל אי ידיעה על כשרות המזוזה, אצל אנשים שאינם מוחזקים בכשרות, לא נחשב לספק [3] כמבואר ברע"א ובפ"ת ששוכר חייב מדרבנן ובכל צירוף פטור, חדר בצורת מלבן שאין בו ד' אמות על ד' אמות מרובעות אלא כגון שתי אמות על שמונה אמות וכדו', מחלקו הפוסקים האם חייב במזוזה. [4] בבית הלוי מבואר שהשוכר מגוי קיל טפי ואכמ"ל. להפקיר הפתח לא מהני [דעת נוטה שט"ו].