תפילה

א. מדינא משהגיע זמן תפילה אסור להתעסק בצרכיו, וכן אסור לצאת לדרך. האיסור לצאת לדרך הוא גם לפני מנחה ומעריב. 

ב. ולכן אם רוצה לנסוע לפני שחרית כדי לחסוך פקקים או כדי להתחיל את הטיול מוקדם יותר, יצא לפני עלות השחר, וחצי שעה לפני זמן מנחה קטנה. 

ג. אם מתכנן להתפלל במקום מסוים שאפשר להחשיבו שיש לו ענין להתפלל שם, כמו נסיעה למירון וכדו', נחשב שנוסע לתפילה ומותר^[1]. 

ד. אם לא יצא לפני עלות השחר^[2], בשעה"ד אפשר להקל לצאת אחרי אמירת ברכות השחר^[3]. 

ה. כאמור לעיל, גם בתפילות מנחה ומעריב יש איסור לצאת לדרך לפני התפילה, אלא שבהן יש קולא נוספת, שיש אומרים^[4] שהאיסור הוא רק בכה"ג שבדעתו כעת להתפלל ויש לפניו עשיית מלאכה ותפילה, שבזה חייב להקדים תפילה לעשיית מלאכה כיון דכבוד שמים קודם. אבל אם אין בדעתו כעת להתפלל, ובפרט כשרוצה להדר להתפלל בזמן מנחה קטנה, או בציבור, או יותר בישוב הדעת וכדומה, מותר. 

ו. מעיקר הדין אסור להתפלל במקום שאינו מגודר^[5], ולכן צריך להתפלל לפני יציאה לים. 

ז. אסור להתפלל באולמות ומקומות הקבועים ומשמשים במשך השנה לפריצות, ומקומות תועבה, והשמעת דברי כפירה^[6], ואף אם מחמת כן יצטרך להתפלל ביחידות^[7], אמנם אם אין לו מקום אחר לשמוע קריאת התורה יתכן שיש להקל לשמוע^[8]. 

ח. כשאין מניין במקום שמטייל או נופש בו, אם יוצא לדרך ועד שיעור ד' מיל לכיוון שהולך יהיה מניין, חייב ללכת לשם להתפלל בציבור. ואם יושב בביתו צריך ללכת לפניו עד שיעור מיל, ולאחריו בכל אופן צריך לילך רק שיעור מיל עבור מניין. כשיש לו רכב מבואר^[9] שצריך לנסוע למקום שיש שם מנין אם הוא תוך שיעור זמן הליכה רגלית שהוא זמן נסיעה של כ-18 דקות, אך אין צריך להפסיד עבור זה ממון^[10]. 

ט. לכתחילה אין לצאת לנפוש במקום שאין בו מניין אלא אם כן הוא צורך רפואה וכדו'^[11]. 

י. אם יש מניין למעריב רק לפני זמן מעריב (לפני צאת הכוכבים), שיטת המחבר שיתפלל עמהם ויקרא קריאת שמע אח"כ, וכן סתם המשנ"ב^[12], ובלבד שהתפלל באותו יום מנחה לפני פלג המנחה. אולם בביה"ל הביא שדעת הגר"א שבכל מקרה עדיף שיתפלל ביחידות. 

יא. ובשחרית אם יש מנין רק אחרי זמן קריאת תפלה, יתפלל ביחידות. אם רק יעבור זמן קריאת שמע יתפלל עם הציבור, אבל יקרא תחלה קריאת שמע בזמנה ללא הברכות. [ועיין הערה^[13]] 

יב. נקלע למקום שיש בו מנחה רק אחרי השקיעה, עדיף שיתפלל ביחידות לפני השקיעה מאשר בציבור אחרי השקיעה [ראה הערה^[14]]. 

יג. הרגיל תמיד להתפלל עם כובע וחליפה ונמצא בדרך בלעדיהם ונזדמן לו מנין, לא יתפלל בלעדיהם אלא אם כן לא יהיה לו אח"כ מנין [ועיין הערה^[15]]. 

יד. כשנוסעים לישובים, וכן כשעוצרים להתפלל בתחנת עצירה, יש לדעת את הכיוון הנכון לאיזה צד להתפלל שהוא לכיוון ירושלים ומקום המקדש. יש הלוקחים עמם מצפן קטן, אבל צריך מראש לדעת איזה צד באותו מקום הוא כיוון מקום המקדש כדי לדעת מה לחפש במצפן ^[16]. 

טו. כשמתפללים במקום שאין ס"ת, ואפילו בחצר בית הכנסת, (אם לא רואה את ארון הקודש) אומרים תחנון ללא נפילת אפים. אמנם בשעה שהציבור מתפללים גם המתפלל בביתו עושה נפילת אפים ובלבד שאין דבר טינוף המפסיק בינו לבין בית הכנסת^[17].

טז. במקום שאין ס"ת אבל ישנם ספרי קודש, הרבה נוהגים שעושים נפילת אפים^[18]. 

יז. נוסע, ובאמצע הדרך רואה שעד שיגיע ליעדו יעבור זמנה של אותה תפלה, אם נוסע ברכב פרטי ויכול לעצור, צריך לעצור לרדת ולהתפלל. אבל אם העצירה והירידה מהרכב תגרום לו הפרעה בכונה בתפלה, או שהירידה היא למקום סכנה, יתפלל ברכב ^[19]. אם נוסע ברכב ציבורי אינו צריך לרדת אלא מתפלל ברכב, ואם יכול לעמוד יעמוד, וגם אם יכול לעמוד רק ע"י שישען יעמוד, ולפחות בברכה ראשונה ובמקומות שצריך לכרוע. אבל אם אינו יכול לכוון בעמידה, יתפלל בישיבה. 

יח. נמצא בדרך, טיול, מסלול וכדו', סמוך לסוף זמן תפילה, או סמוך לשקיעה ונצרך לנקביו, ואין לפניו אפשרות, תלוי אם עד שימצא אפשרות יעבור זמן תפילה או השקיעה, אם משער שיכול להעמיד את עצמו בשיעור הליכה של שעה וחומש, יתפלל. אבל אם לא יפסיד זמן תפלה, אלא רק יפסיד את המנין, ימתין עד שיעשה צרכיו ויתפלל ביחידות^[20]. אך אם אינו יכול להעמיד את עצמו שיעור זמן זה, לא יתפלל, ואפילו אם יפסיד זמן תפילה. 

יט. עשה צרכיו ואין לו מים לרחוץ ידיו, אם ע"י שיחפש או ימתין עד שיגיע למקום מים יעבור זמן תפלה, או שיפסיד תפילה בציבור, ינקה בכל דבר אחר. אבל אם לא יפסיד זמן תפלה, וגם יהיה לו מנין, אם המים אינם בכיוון שאליו הוא הולך, צריך ללכת עד מרחק מיל [והוא זמן הליכה של כשמונה עשרה דקות], ואם המים נמצאים בדרך הילוכו צריך לחזר עליהם עד מרחק של ארבעה מילין [72 דקות]^[21]. 

כ. אם הוא מסופק אם ימצא מים, או שהם מרוחקים מהשיעור הנ"ל, אינו צריך לחזר אחריהם אלא יקנח ידיו בצרור או בעפר ובכל דבר המנקה. 

כא. אם יודע שלא עשה צרכיו ושלא טינף ידיו, למנחה ומעריב אם אין לו מים מזומנים במקומו אין צריך לחזר אחריהם^[22]. 

כב. מצוי שנמצאים בכותל המערבי או במירון וכדו', וכשמסיימים להתפלל וענו כבר קדיש וקדושה וברכו כדין, נשארים לומר תהילים או ללמוד, לכו"ע אינו צריך להטות אזנו לשמוע ברכות, קדיש, קדושה וכדו'. ואם שומע ברכה או קדיש או קדושה, אם זה באופן שאינו צריך להפסיק באמצע הענין או שלא מפריע ללימודו צריך לענות. ובאופן שצריך להפסיק באמצע הענין, או מפריע מלימודו, יש אומרים שאינו חייב לענות. ויש מחלקים שבקדושה כשהוא נמצא באותו חדר עם הציבור חייב, ולענות אמן לא. וכשלא נמצא באותו חדר עם הציבור לכולי עלמא יותר קל ^[23].

^[1] מסתבר שה"ה כאשר מטרתו להגיע מוקדם למסלול וכדו' כדי שלא להכשל בראיות אסורות. ^[2] זמן עלות השחר לענין זה ניתן להקל כזמן השני שהוא 72 דקות לפני הנץ. אם כבר עלה לרכב לפני הזמן למרות שעדיין לא יצא מהעיר נחשב שכבר התחיל בהיתר. ואפשר שאפילו אם רק יצא מהבית בשביל לנסוע. ^[3] בשבה"ל ח"ח סימן י"ט כתב גם באופן שחושש שאח"כ יתקע בדרכים. ^[4] הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. ובשבה"ל מתיר לצאת לדרך קצרה, ובאופן שודאי לא יטרד אח"כ בתפילתו, ותלוי בטעם האיסור. ^[5] אלא אם כן הוא בדרך. וגם בזה אם יש גינה או פארק ויש שם אילנות טוב שיעמוד ביניהם, אבל בביתו אין לסמוך על זה. [מ"ב]. ^[6] ובכללם אולמי קולנוע ומשחקים, ואולמי בתי ספר חפשיים ודומיהם. ציץ אליעזר חי"ב סט"ו. ^[7] אגרו"מ ח"א או"ח סל"א. ואין התפלה מתקבלת. ולא מועיל ששכרו את המקום לזמן מסויים. ^[8] ציץ אליעזר שם. ^[9] בביה"ל קס"ג. ^[10] כמבואר במ"ב ס"צ סקכ"ט. ^[11] שבה"ל ח"ו כ"א אות ג'. ^[12] סי' רל"ה סק"ח ושעה"צ סקט"ז. ^[13] כן מבואר במ"ב סימן מ"ז סקל"ב, אמנם בביה"ל שם מסתפק בדעת הגר"א האם עדיף יחידות קר"ש בברכות, ובשעה"צ בסימן צ' סקמ"א כתב שאם ירא שאם ימתין למנין יעבור זמן קר"ש יקרא בברכותיה. ^[14] סימן רל"ג מ"ב סקי"ד. אמנם תוך 13 דק' מהשקיעה יש חולקים וסוברים שיתפלל בציבור. דין זה לא נאמר למי שתמיד מתפלל אחרי השקיעה. ^[15] כ"כ הליכות שלמה פ"ב ט"ז, אמנם בדעת נוטה תפילה נ"ט מצדד שרק אם יעבור זמן תפילה אבל בשביל מנין לא, ולכן ודאי שאם יכול יקחם עמו, ויש לדון באופן שכאשר יגיע למקומו כבר יהיה עייף מאוד, ולא יוכל לכוין, וכן האם עדיף בכה"ג להתפלל קודם ביחידות. ^[16] ניתן לברר את הכיוון במספר 035706906 - בדרך כלל גם הנהג יודע את כיוון מקום המקדש. ^[17] סימן קל"א ס"ב, ומ"ב שם סקי"ג- ט"ו ^[18] מ"ב סקי"א. ^[19] אבל הנהג בעצמו לא יתפלל בשעת נהיגה, וכן לא יברך ברכת המזון [הליכות שלמה]. ^[20] סימן צ"ב ס"א ומ"ב סק"ה וביה"ל ד"ה שיעור פרסה. ^[21] סימן צ"ב ס"ד- ה. מ"ב שם. וסימן רל"ג ס"ב. ^[22] הכל כנ"ל. ^[23] אגרו"מ ח"ג סי' פ"ט, שבה"ל ח"ט סי' מ"ג, הליכות שלמה פ"ט אות ו'.