א. כשנמצא ללא כיסוי ראש, כשם שאסור לברך כך אסור גם לצאת בברכה מחבירו[1]. וכן ללמוד י"א דאסור, אמנם להרהר בלימוד מותר. לומר "שלום" לחבירו, באגרו"מ כתב שאסור אא"כ חושש משום איבה, ובמקרה כזה עדיף לומר בלשון אחרת. הנחת ידו אין מועילה במקום כיסוי ראש, אבל הנחת יד חבירו מהני, ובשעת הדחק מבואר במ"ב שיש מקילין בהנחת ידו שלו. שגג ובירך ללא כיסוי ראש יצא [ועיין הערה[2]].
ב. רחץ בים ובא לאכול, צריך ליטול ידיו או להטבילם ולברך וכלדהלן[3].
ג. כשאוכל ללא בגדים יזהר מלגעת בגופו במקומות הרגילים להיות מכוסים. נגע באמצע האוכל, יטול [או יטביל] שוב ללא ברכה[4].
ד. לענין ברכת הציצית, אם בבוקר בשעת לבישתו בכונתו לפשוט את הציצית בהמשך היום, יכוין בברכה במפורש דתחול רק עד זמן הפשיטה, ויברך שוב כשילבש. ואם לא כיוון, לא יברך שוב כשילבש[5].
ה. בגדים הראויים לתפילה: אם הוא בים גם אם רק חלקו העליון של גופו גלוי, אפילו אם רואה שעד שימצא את בגדיו ויתלבש יעבור זמן התפילה, מאחר ועיקר מהות התפילה וצורתה הוא כעומד לפני המלך, בצורה כזו לא יתפלל כלל[6]. אך אם הוא עם גופיה, בשעת הדחק שאם יתלבש כראוי יפסיד את זמן התפילה, יש אומרים שיכול להתפלל [ראה הערה[7]]. ואם לא יפסיד זמן תפילה אבל יפסיד תפילה במניין אם יתלבש כראוי, עדיף שיתלבש כראוי ויתפלל ביחידות.
ו. לברך ברכה, בשעת הדחק[8] מותר ללא כיסוי פלג גופו העליון. אבל צריך שהבגד שכן לבוש בו יהיה מהודק היטב כדי שיחצוץ בין ליבו לערוה, ואם אינו חוצץ אסור לברך. אבל ברכת המזון לא יברך ללא כיסוי פלג עליון[9].
[1] ב"ח סי' קפ"ג ומשב"ז סק"ג דלא כהדרכ"מ. ולענין לימוד מ"ב סימן ב' סקי"ב. [2] הליכות שלמה [תפלה פ"ב ט"ז] דלא כהאגרו"מ אמנם אפשר שמיירי שם רק בתפלה. [3] למרות שאחר נטילת ידים ללא כונה לאכילת לחם נוטל שוב אבל ללא ברכה, זה רק כאשר נטל תחלה ולא הסיח דעתו, אבל כאן לא היה דעתו לנטילה כלל. [4] דנחלקו הפוסקים בנגע אחרי שרחץ היטב האם חייב בנטילה, וגם להפוטרים קשה להגדיר את שיעורו. [5] מ"ב סימן ס"ח סי"ד וביה"ל ד"ה וי"א, למרות שאפשר שמיירי בזמן קצר יותר. [6] במ"ב סימן ע"ד סקכ"ד כתב שצריך לכסות כל גופו, ובביה"ל סימן צ"א ד"ה יצא כתב שכשאין אפשרות עדיף שלא יתפלל. [7] כן מביאים בשם מרן הגרי"ש זצ"ל וצ"ע בזה. [8] סימן ע"ד מ"ב סקכ"ב. [9] הליכות שלמה פ"ב הערה 73 דלענין דינים מסויימים נחשב כלפני המלך.
