שבת

עירובין ותחומין 

א. פרטי הלכות אלו רבים ומשתנים מאוד לפי המציאות, ונכתבו רק עיקרי הדברים בקצרה כדי לדעת ממה להזהר ומה עליו לברר. 

ב. כאשר נמצאים בישובים, גם בישובים גדולים שיש בהם הרבה בתים, אם הישוב לא מגודר כהלכתו, בהליכה בתוך הישוב אפשר להכשל באיסור תחומין. כגון אם יש בין הבתים רווח גדול או שיש ביניהם מתנ"ס וכדו' שמחמתם נוצר מרחק בין בתי המגורים כשיעור שני בתים, אזי בהרבה אופנים אין לישוב שם עיר ולכן נמדד רק ממקומו, כלומר שמהבית עצמו אסור ללכת יותר מאלפיים אמה ששיעורו הוא מרחק של קצת יותר מקילומטר (ולשיעור הגר"ח נאה פחות מקילומטר) ולא כבכל עיר שמחשבים מרחק זה רק מהבית האחרון שבישוב. 

ג. גם כאשר הישוב מגודר כהלכתו ממש, ביציאה מחוץ לישוב ניתן בקל להכשל באיסור תחומין, כי שיעורו אינו גדול. יתירה מכך גם אם תוך שיעור הליכה מועט נכנס לישוב אחר וגם הוא מגודר כראוי, ברוב המקרים אסור ללכת בתוך הישוב השני מרחק של אלפים אמה מהישוב הראשון, שהוא קצת יותר מקילומטר. 

ד. כאשר מניחים עירוב תחומין צריך לדעת את ההלכות היכן להניח כדי שיועיל, ויש אופנים שמחמת הנחת העירוב לא יוכל ללכת במקום הישוב עצמו לצד השני כמעט כלום. וכן לפעמים העירוב מתיר לו רק ללכת ולא לחזור מהמקום שהולך אליו. ולכן חובה לברר את המציאות מבעוד מועד אצל היודעים ומכירים את פרטי ההלכות. - בכל שאלה ניתן לברר 'עירבתם' הועד לעניני תחום שבת - 072-2722909. 

ה. עירוב חצירות, בהרבה מקומות הדברים נוגעים באיסורים גמורים^[1], ורבים טועים בזה כי רגילים למקומות מושבותיהם ששם הנושא הוא רק הידור או חומרא. 

ו. גם בישוב שכולו מגודר סגור, יש פרטים במחיצה שבלי זה לא נחשב מחיצה, ולא מספיק מה שנראה לעין שיש מחיצה שלימה^[2]. וכל שכן כאשר הישוב מוקף בצורת הפתח, שבדברים קלים ודקים המצויים לרוב ואינם ניכרים וידועים אלא למי שבקי היטב בהלכותיהם, העירוב נפסל. וגם אם המחיצה שלימה, באופנים מסויימים עדיין ישנן שאלות של שכירות ושל קרפיפות ^[3]. וכן צריך בדיקה ממש לפני שבת בגלל בניה וכדו' שיכולים להזיק לצוה"פ או ללחיים.
ולכן בכל הנ"ל צריך להתייעץ לפני שבת עם היודע ומבין בכך, גם כדי לשמוע עצות כיצד לנהוג ולהסתדר. וכידוע למתמצאים בדבר ישנם מקומות שהעירוב פסול לחלוטין, או כשר ברמה כזו שמאכל ברמת כשרות כזו לא יעלה על דעתו להכניס לפיו. 

ז. במקרה שהמחיצות של הישוב אינן כדינן, אפילו כששוכר לבד בית וחצר או גינה צמודה, אין להוציא לחצר הפרטית שלו, אלא אם כן היא מוקפת וגדורה כדין. וביותר, גם אם נמצא במתחם סגור לחלוטין ונמצאות ביחד כמה משפחות באותו בנין או באותו חצר, צריך עירוב ביניהם. ותלוי אם כולם אוכלים ביחד באותו אולם ^[4]. ומ"מ גם כשאוכלים ביחד, לפעמים יש עובד או מישהו אחר שלא קשור אליהם שמצריך עירוב. 

ח. גם מקום המגודר לחלוטין ועירבו כראוי, או שרק המשפחה עצמה נמצאת שאינה צריכה לערב, אם יש בו גינה או צמחיה כזו שמקפידים שלא לדרוך עליו, אסור להוציא בשבת דברים מהבית לגינה^[5]. 

ט. וגם כשעושים עירוב לפעמים יש עובד גוי שגר שם, או שהבעה"ב מחלל שבת, באופנים מסויימים אוסר את העירוב, ותלוי בכמה פרטים, ומצריך בירור המציאות והדין. וכן בבתי מלון ובתי הארחה שמתארחים בהם מחללי שבת בפרהסיא, לפעמים הטלטול בתוך שטח המלון נאסר, ולכן צריך לברר אצל היודעים בזה את פרטי ההלכות. ובפרט כשרוצים לסמוך על החצר הסגורה, או לגדר את החצר וכדו', צריך לברר את פרטי המציאות וההלכה. - ניתן לברר 054-8483320. 

י. יש לציין שגם כשביררו שיש במקום עירוב מהודר שניתן לסמוך עליו, יש לשים לב שישנם מקומות שהם חוץ לעירוב, כגון חוף הים או גינות שמחוץ ליישוב וכדומה, ויכול בנקל להכשל שם באיסורי הוצאה.
קבלת שבת

יא. ישובים שמקבלים שבת מוקדם יותר, אם רוב הציבור מתפלל בבית הכנסת, כמצוי בישובים קטנים, נגררים כולם אחריהם לענין איסור מלאכה, ומיד כשהם קיבלו שבת נאסרו גם האורחים בעשיית מלאכה, אפילו אם הם עושים לבד מניין במקום האירוח שלהם^[6]. 

יב. כשמתפללים מעריב בליל שבת בדירה או בבית הארחה וכדו' או בכל מקום שאין בו מנין בקביעות, אין אומרים ברכת "מגן אבות". 

יג. בתי הארחה וכדו' שלא מרשים להדליק נרות שבת במקום האכילה ולא בחדר שינה אלא בפינה המיוחדת לכך, אין לברך על הדלקה זו, אא"כ יכול להשתמש במקום ולהנות לצורך סעודה מתוספת האור של הנרות^[7]. 

יד. להדליק במקום שהנהלת המקום מתנגדת לכך י"א שנחשב מצוה הבאה בעבירה. 

טו. כשאין לו אפשרות אחרת יקח מעט מהאוכל למקום ההדלקה ויאכלנו שם, אמנם אם האכילה המועטת באותה מקום היא רק בצורה אקראית כגון במקום מעבר וכדו' לא ידליק שם. 

טז. כשאין כל אפשרות הדלקה במקומות הנ"ל, לפחות ידליקו בחדר שינה מנורה ללא ברכה עם כונה לשם הדלקת נרות שבת, וטוב יעשה אם ידאג מבעו"י להביא פנס עם מנורת להט. [ועיין הערה^[8]]. 

קידוש

יז. לקדש בכוס חד פעמית נחלקו בזה הפוסקים, ולכו"ע זה לא לכתחילה. וכן תלוי האם הכוס מסוג הכוסות הראויות לשימוש חוזר, שבזה יש יותר מקילים, ולכן כוס חד פעמית מפלסטיק עדיפה משל קרטון. אמנם גם בשל פלסטיק, אם כבר השתמשו בכוס פעם אחת יש בזה חיסרון, וגם צורת הכוס משנה, דאם היא מקומטת יש בזה יותר חיסרון. אם אין לו כוס אחר, עדיף שיקדש על הבקבוק עצמו ואפילו אם אינו מלא. 

מלאכות שבת 

אפשר להכשל בלא משים בחילול שבת רח"ל בשימוש במכשירים שונים שלא רגילים אליהם בבית, או מדגם שונה, ולכן חובה לברר בעוד מועד איזה מכשירים ישנם ובמה הם שונים ממה שיש בבית, וכיצד ניתן להתמודד איתם. נציין חלקם בקצרה, 1. כגון מיני בר, שישנם כאלו שהמנוע נדלק או נורה כשנכנסים מים אחרים. 2. מייחם וטרמוס חשמלי עם תרמוסטט^[9]. 3. מזגנים חדשים שיש בהם חיישנים שמשנים מיידית את מצב הקור כשאדם עובר לידם או פותח דלת וכדו', ולעיתים נדלקת גם נורה^[10]. 4. מוני מים. 5. סוגי מקררים שכל פתיחה מפעילה רישום וכדו', אם יש לו מקרר כזה יכול לשים שעון של שבת שיכבה אותו מפעם לפעם ורק בשעה שמכובה מחמת השעון יוכל לפתחו [ועיין הערה^[11]]. 6. עין אלקטרונית שגורמת להורדת המים בשירותים. 7. כרטיס חכם בכניסה לחדרים^[12]. 8. מצלמות אבטחה. 9. גלאי נפח שמדליק ומכבה את האור או את המזגן בכניסה וביציאה מהחדר, ובמסדרונות. 10. הפעלת מאוורר או אור בכניסה לשירותים. 11. חיישן הגורם לפתיחת הברז. 12. יש מלונות שיש בהם רישום מסודר של כל פתיחה וסגירה של דלת החדר. בכל אלה ועוד אפשר בנקל להכשל, ובחלקם אסור גם אמירה לעכו"ם. 13. בבנינים הגבוהים מצוי בהם משאבות מים חשמליות. ולכך יש לברר ולתכנן קודם היציאה את כל הדברים הנ"ל.
על כל מכשיר ניתן לברר דינו, וכיצד להסתדר. - 072-2164422. 

יח. כיריים חשמליות עם מתכת מלמעלה, אפילו אם המתכת מכוסה ואין חשש של שהיה מפני שהם מוגדרים כגרופה או קטומה, מכל מקום יש כאלו שכאשר מסירים מהם את הסיר וכדו' נדלקות הכיריים או נכבות, ולכן צריך כיריים מיוחדות של שבת, או שמופעלות ע"י שעון לסעודה אחת [עיין הערה הבאה]. 

יט. וכן כירים אינדוקציה, גם כאשר מניחים את הסירים לפני שבת על פי תנאי ההלכה שנחשבים גרופה או קטומה, מ"מ אסור בשבת להזיז את הסיר על המשטח ממקום למקום כי כל הזזה על המשטח כרוכה בחילול שבת של ניתוקי חשמל וחיבורים, וכ"ש שאין להסירו מהכירים^[13]. 

כ. אם לא הביא נייר כסף עבה או בלעך ורוצה להניח את התבשילים מערב שבת ישירות על הגז או ע"ג מתקן שמתחתיו מונחים נרות לחמם, יש לתת את הדעת בדיני שהייה, שלפחות יהיה מבושל כמאב"ד, ושאר הלכות, וכן לא להחזיר על האש אף אם עודו בידו והיה בדעתו להחזירו. 

כא. חשוב לשים לב כשמגיעים סמוך שבת או אפילו קודם ומשאירים את הדברים במזוודות, מצוי מאוד שיכשל בבורר ובהזזת מוקצה. 

כב. להזמין נהג למוצ"ש, אם ברור שיצא ממקומו קודם צאת השבת, בנהג גוי נחלקו הפוסקים האם מותר, אבל נהג יהודי אסור. 

כג. ערסל המחובר לעץ עצמו, אסור להשתמש בו בשבת. ואפילו אם הערסל מחובר ליתד המחוברת לעץ, כל שהעץ מתנועע מחמת הערסל אסור בשימוש. ואם אינו מתנועע מותר רק אם מחברו לפני שבת ^[14]. 

כד. ברמ"א כתב שלכתחילה טוב להחמיר שלא לאכול בגינה בשבת מחשש שישפכו מים ויעבור על מלאכת זורע. 

כה. אוכלים בחצר ונמצאת שם שמשיה הקבועה בתוך עמוד וכדו' מותר לפותחה^[15], ויש אוסרים, ויתכן שגם מותר להעבירה כשהיא פתוחה ממקום למקום. 

כו. מותר ללכת על דשא בשבת, אלא אם כן זה פסיק רישא שיתלשו עשבים במרוצתו. 

כז. ניאגרה (המתקן העליון שמעל האסלה) שמונח בתוכה חומר שצובע את המים ובשבת עצמה אי אפשר להוציאו, נחלקו הפוסקים האם מותר להשתמש בה בשבת^[16]. 

כח. גם הטובל בשבת, בים אסור לטבול^[17], ובבריכה וכדו' צריך להמנע מחשש טלטול המים והבגדים, ומחמת איסור לשחות שגדרו כאשר כל גופו צף במים ואין רגליו נוגעות בקרקע, ואיסור להזיז לכלוך שבתוך המים. 

כט. גם בבריכה שבחצר קיימים חלק מהחששות [עיין הערה^[18]], כגון אם החצר אינה גדורה ומעורבת ולבריכה עצמה יש מחיצה גובה י'^[19], וברור [כפי שכבר עוררו הפוסקים] שגם הרוחצים במים צוננים בשבת, צריכים להמנע מלהכנס סתם לבריכה שבחצר בשבת, שניתן בכך בנקל להגיע לכמה מכשולים של חילול שבת ^[20]. 

ל. טבילה של ערב שבת לא מועיל בבריכה אם אינה קבועה בקרקע אלא עשויה מפלסטיק וכדו' ^[21] גם אם יש בה מ' סאה. 

לא. אם אין לו מקום לטבול, יכול לשפוך על עצמו ט' קבין. שפיכה זו מועילה במקום טבילת עזרא ויש אומרים שמועיל גם לתוספת טהרה ולכבוד שב"ק. בשם החזו"א מובא ששפיכה ממקלחת לא מועילה, אמנם י"א שכן מועיל וי"א שרק כאשר המים אינם יוצאים מכמה חורים [אלא יסיר את הכיסוי עם החורים], וי"א שמועיל בכל צורה^[22]. בזרם מים של 3-4 דקות ודאי יש שיעור ט' קבין. ובשפיכה יעמוד זקוף וב' ידיו מונחים כנגד ליבו, ולא ידחק אותם בחיבוק הרבה, כדי שהמים יוכלו לבוא שם ^[23].

^[1] וכלשונו של החזו"א הרי"ז מחלל שבת בטהרה רח"ל. ^[2] כגון דבר המצוי שהגדר מקיפה מקום שיש בו אבנים וסלעים וכדו', וקטע קטן מהגדר גבוה מהארץ יותר מג"ט, ובאופנים מסויימים נפסלת כולה מחמת כן [כגון גדר המתעגלת ואין עומ"ר]. ^[3] באופנים שהמחיצות כראוי והחיסרון הוא רק בשכירות ישנם עצות לטלטל באופנים מסויימים, ויברר את הדין לפני שבת. ^[4] תינוקות ויונקים שאוכלים רק בחדר, י"א שלמרות שטפלים להורים בכה"ג אוסרים וצריך עירוב. ^[5] אם רוב החצר הוא שטח ירוק שלא דורכים עליו, לא רק לגינה אסור להוציא אלא גם לשטח החצר עצמה שאין בה גינה, אבל זה רק כאשר הגינה בית סאתיים ומצוי רק בקמפוס גדול. ^[6] רס"ג מ"ב סקנ"א, אמנם רק כשעושים מנין לבד בבית נגררים אחרי הציבור, ולא כאשר עושים בבית כנסת. ^[7] כמבואר במ"ב סימן רס"ג סקי"א שתוספת אורה מועילה רק כשהיא לצורך סעודה. ^[8] עיין בכל זה בספר אורחות שבת חלק ד' עמוד י"ז- י"ט, ובעמוד קע"א. ועיי"ש שיש סוברים שאפשר לברך גם על הדלקת מנורה, ויש מחלקים בין סוגי המנורות. ^[9] גם אלו שיש בהם מצב שבת אם אין עליהם כשרות מוסמכת יש בהם חשש בישול, וגם מצד בישול המים שבמדיד. ^[10] טלטול מזגן נייד, מלבד שאלה של מוקצה לעיתים יכול לגרום להפעלת המדחס. מצננים בפתיחת המגירה וסגירתה ישנם כאלו שגורם לפעולות ומלאכות מסויימות. ^[11] מקרר דיגיטאלי שרוצה לשים לו שעון שבת, יש לברר האם מותר ללא נטילת רשות מהבעה"ב. כיסוי בכפתורים בלבד לא מספיק כי לעיתים קיימים מפסקים מגנטים נסתרים במסגרת הפאנל של דלת המקרר. ^[12] כאשר בצד החיצוני נפתח באמצעות כרטיס והצד הפנימי באמצעות ידית, כשיוצאים מהחדר ניתן להשאיר מגבת וכדו' אבל עדיין צריך לברר האם בסגירת הידית מבפנים לא נוצר סגירת מעגל חשמלי. וכן כשקיים בדלת גם אפשרות מיכנית וגם אלקטרונית צריך לברר אם בפתיחה ע"י מפתח לא נעשה הפסקת חיבור חשמל. ^[13] לכוון שעון שבת ולהניח את הסיר לפני שבת ולהסירו בשעה שהשעון מכובה, עיין כעי"ז מנח"ש קמא סימן י' שבות יצחק מוקצה פ"ח, ואולי העצה שיכוון שעון ויכבה גם חלק מזמן בין השמשות של כניסת השבת, וצ"ע. אבל להחזיר גם כאשר מכובה אסור כי אינו גרוף וקטום ^[14] סימן של"ו סי"ג ומ"ב סק"ס. ^[15] חזו"א או"ח נ"ב סק"ב, ונראה מדבריו דוקא קבוע בעמוד וכדו' אלא סגור, ולא סתם מקופל, וע"ע שש"כ פכ"ד ט"ו ובהערה, ארחות שבת פ"ט ד'. ^[16] מנח"ש ח"ב י"ד, שבה"ל ח"ח קס"ז. וע"ע ארחות שבת פט"ו סס"ד ובהערה, ולכן לכתחילה ודאי ראוי לבדוק בערב שבת ולהוציאו. ^[17] בים אין כל מציאות של היתר כי או שמטלטל את המים שעל גופו או את בגדיו, ואין מציאות של עירוב כשר בתוך המים. ^[18] הנידון רק לנוהגים כדעת המחבר, אבל במ"ב מבואר מצד המנהג אין לרחוץ בשבת כלל בצונן. ^[19] שכאשר יוצא מהבריכה לחצר מוציא את המים מרה"י לכרמלית, ^[20] כגון שאלות של כיבוס וסחיטה של הבגד ים, ובאופנים מסויים איסור לשוט ועוד. ^[21] למרות דשאובין כשרים לטבילה זו, ורק בזוחלין דנו הפוסקים האם מועיל, אבל מבואר במ"ב שצריך טבילה בקרקע וכל עוד מוגדר לכלי לא יועיל. ^[22] אם אין לו אפשרות גם לזה עיין בכף החיים סימן ע"ו אות כ"ב. ^[23] כ"כ המ"ב סימן פ"ח סק"ד. אמנם בכף החיים כתב שב' ידיו יהיו מוטות מב' צדדיו, ולא דבוקות, אבל אי"צ שבפועל יגיע המים לכל מקום שבגופו אלא כשהמים עוברים על גופו בצורה כזו, סגי. אלף למטה תר"ו ס"ו, ומרן הגר"ח בסוף ספר טהרת התורה שאלה קכ"ח. אמנם בפמ"ג נראה לא כך אבל המ"ב השמיט ג"כ דברי הפמ"ג להרטיב כפות רגליו וא"כ נראה דלא ס"ל. ואכמ"ל.